"והאספסוף אשר בקרבו, התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל" אספסוף הינה קבוצה קטנה המסיתה לאי יציבות שלטונית, באמצעות שליטה רגשית בהמונים. איך? הם מעוררים הזדהות רגשית עם זיכרון לא רלוונטי, "זכרנו את הדגה". העדר הדגה, ואי יכולת להשיגה במדבר, מצית תחושת תסכול מהחסר, ואכזבה מההנהגה. האספסוף מעצים בעם תחושת אכזבה מההנהגה דרך הובלת ההמונים להפגנה, במטרה לגרום לאי נוחות שלטונית. "וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו איש פתח אוהלו". משה שומע ומגיב "לא אוכל לבדי לשאת את העם…האנוכי הריתי את כל העם הזה… מאין לי בשר לתת…ואם ככה…הרגני נא הרוג" האספסוף מנצח, משה מגלה חולשה רגשית ומתקשה להתמודד עם המון מוסת, הצועק טענה הזויה וחסרת הגיון שכלי. וכשהוא קרוב להתמוטטות רגשית, יהוה עוזר בהצטרפות והובלה: "אספה לי שבעים איש… אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו…ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם.. ונשאו אתך…ולא תישא אתה לבדך", הצטרפות: אתה לא לבד, יש בעם אנשים שיעזרו לך. הובלה: יש בך רוח, יכולת רגשית המספיקה לשבעים איש. משה נרגע, מבין שהכללתו "כל העם" שגויה, מתחבר ליכולתו הרגשית, אוסף שוטרים שרוחו שרויה עליהם כנגד אספסוף מסית, וחוזר להנהיג "ויצא משה וידבר אל העם".
שבת שלום
