המתנשא על אדם אחר, התנשאותו, במחשבת עליונות מתחילה, ברגש הגאווה ממשיכה, ובהתנהגות בוטה מסתיימת. "וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם, רב לכם, כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם יהוה, ומדוע תתנשאו על קהל יהוה". נשיאי העדה טוענים טענה חמורה, המנהיגות הנוכחית כשלה מוסרית, הלאה להתנשאות.. הלאה לגאווה… יש לשנות את ההנהגה.., ואנחנו נשיאי השבטים אנו הנהגת העם הלגיטימית האמתית. טענתם נשמעת הגיונית ושוחרת צדק, והעם אחריהם נסחף. נשיאי העדה כבר חוו חווית ניצחון על ההנהגה בחנוכת המשכן, בהביאם מנחה, שלא כתובה ב "פרוטוקול" חנוכת המשכן, משה בדילמה קשה, מחד זוהי מנחה שלא ציווה יהוה, ומאידך משנה יהוה את החוק, ומנחה אותו לקבל את מנחתם. מבחינת הנשיאים שינוי "פרוטוקול" יהוה בחנוכת המשכן, מהווה תקדים לשינויים חוקתיים נוספים, אפילו בהנהגה עצמה. טענת המוסריות נרתמת, והם נשענים על תקדים שינוי פרוטוקול המשכן. נשיאי העם מצהירים על סלידתם מהתנשאות, ומצפים שיהוה יכפה על משה, להיענות לדרישתם, או לפחות לפתוח במשא ומתן. דה עקה, טענת ההתנשאות לא היה בה כלום ושום דבר, לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם, עצם העלאת טענה שקרית, שיקף את מניעי הנשיאים שבאו ממקום של כעס קנאה ושנאה, בשונה מהמנחה במשכן, שמגיעה מתוך רצון טוב ושותפות כנה. המשוב לדורות הבאים, ניתן וחשוב לבקר את ההנהגה, אולם מי שמשנאה תאווה וקנאה, רותם טענות שווא בהכפשה וזלזול בכבוד המנהיגים, כבודו שלו יידרס לרגלי העם, והוא עצמו ייזכר לדיראון עולם.
שבת שלום
