"וידבר יהוה אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם , איש איש, כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל, ושכב איש אותה שכבת זרע, ונעלם מעני אישה, ונסתרה, והיא נטמאה, ועד אין בה, והיא לא נתפשה, ועברה בו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה, או עבר עליו רוח קנאה, וקנא את אשתו, והיא לא נטמאה, והביא את אשתו אל הכהן", התורה מתארת תהליך הדרדרות זוגית הסובלת מהסתרה, סודות, ריחוק, פחד חשד והסרת אחריות. "וקנא את אשתו", ל"קנא" לרצות משהו שנמנע ממני. ובהקשר זוגי, הקרבה הזוגית נפגעת. בנוסף, קנאה מבטא רצון עז למשהו שבלעדית שלי ונמצא אצל האחר, ובהקשר זוגי הבעל מקנא באיש שמנהל קשר עם אישה, שבלעדית שלו. בשני הקנאות צרובה תחושת כישלון היחסים. הכישלון מייצר סערת רגשות, "ועברה בו רוח קנאה", רוח מטבעה חולפת, אך רוח הקנאה, היא כמו "גל צונאמי" של רגשות המציף מחשבה בריאה. במבט מהקליניקה התנכ"ית, המידע הנכנס למערכת זוגית זאת, מוצף בקנאה, פחד, חשד, סודות, ריחוק, תחושת כישלון ותסכול, המייצרים חוסר אונים. החוסר אונים מהווה סנן מידע, המשמיט ומעוות את המידע הנכנס המסוגל להכניס סדר במחשבות וברגשות ולא בא לידי עיון ודיון. חוסר האונים שולל משנהם את יכולת השליטה על זוגיותם, והשליטה עוברת לכהן.
שבת שלום
