"ויהי ביום השמיני", המשכן הוקם, הכוהנים הוכשרו, בני
ישראל מתכנסים בצפייה שייראה עליהם כבוד יהוה. איך נראה
כבוד, והרי כבוד הוא התנהגות. מנקודת מבט הקליניקה התנכ"ית
חנוכת המשכן מספרת באמצעות ארבעה קורבנות, חטאת, עולה,
שלמים ומנחה, מה הוא כבוד יהוה. נתחיל בחטאת, קרבן שמביא
ישראלי שביצע עברה ומתחרט עליה. אם הישראלי יישר את
ההדורים עם הנפגע, והחזיר לנפגע את כבודו שנרמס, תינתן לו
הרשות לעמוד מול יהוה שחוקק את החוק אותו רמס. ממבט
NLP החטא הוא פועל יוצא של חולשת שליטת האדם בהתנהגות
האוטומטית שלו (תת המודע), וקנאה, שנאה וכד', הביאה אותו
לנצל את חברו ונכסיו, לסיפוק צרכיו. תהליך החרטה מסתיים
בהקרבה, בה ניתנת הזדמנות לעבריין, להתחבר לעצמו, להכיר
בטבעו, להתערב שכלית בהתנהגות האוטומטית שלו, לתכנן את
השינוי של עצמו ולבקש מהאל המחוקק סליחה וסיוע בתהליך
השינוי. לתהליך זה קוראת התורה כפרה. קורבן עולה, מלשון
עול, מבטא קבלת עול חוקי יהוה, ללא ערעור. בקרבן שלמים
ומנחה, מבקש המקריב, להודות ליהוה על כי ייסד את הדרך
לשינוי. נמצא כי, כנות אישית, קבלת עול ה', הכרת תודה לה',
מוגדרים ככבוד יהוה.
שבת שלום
