פרשת תזריע מצורע עוסקת בטומאה במשמעות הרחקה. ההרחקה בתורה אחידה, לא שונה הרחקת מצורע עשיר מהרחקת מצורע עני, לא שונה הרחקת אשת כהן יולדת, מהרחקת אשת ישראל יולדת. אמת שוויונית חקוקה בהרחקה שסיבתה טומאה. יהוה מגדיר את סיבת ההרחקה ותזמונה. יהוה מגדיר מתי מצווים אנו לצרף את המורחק חזרה ולטהרו מטומאתו. בהתבוננות דרך משקפת ה NLP , האדם מודר מקביעת חוקי ההרחקה, סיבת ההדרה הנראית דרך משקפת זאת, טמונה בנטיית האדם להשמטת פרטים, לעיוות נתונים, והכללת ממצאים. מתן סמכות לאדם בהגדרת סיבות ההרחקה, תגביר אינטרס אישי על האינטרס השוויוני. הסיבות להרחקה יעוותו, נתונים יושמטו לשרות האינטרס האישי, ולבסוף ההכללה תחזק את ההחלטה. בלעדיות יהוה בהגדרת ההרחקה, מגן היא לנו מעצמנו, מגן המאזן מערכות יחסים שוויוניות ביננו. פוטנציאל הפרת האיזון, טמון במילים אמת וטמא. בהגיית המילה "טמא" מהסוף להתחלה, נשמע קולית את המילה "אמת". בהגיית המילה "אמת" מהסוף להתחלה, נשמע קולית את המילה "טמא". המשמעות, דעות הסוברות שהינם אמת לאמיתה, לאחרים אותם הדעות הם אבי אבות הטומאה, דעות הסוברות שדעות האחרים הינם אבי אבות הטומאה, מייחסים לדעותיהם אמת יתרה.
שבת שלום
